תביעת אבהות

כל תביעת אבהות ודרישה לקיומה של הבדיקה הגנטית, מחייבת את הסכמתו של הגבר, כאשר עד להחלת חוק המידע הגנטי בשנת 2008, לא ניתן היה לחייב אדם מסוים לביצועה של בדיקת האהבות. במצבים אלו, סירובו של הגבר לבצע את הבדיקה, הובילו (ברוב המקרים) את בתי המשפט לקביעת האבהות על סמך הסירוב. מרגע החלת חוק המידע הגנטי בשנת 2008, בית המשפט ראשי לכפות בדיקת אבהות על אדם מסוימים במקרים בהם מתקיימים שני תנאים מרכזיים:

1. קיימת סבירות גבוהה לכך שקיים קשר גנטי בין הגבר לקטין 

2. ניתנה לגבר האפשרות להשמיע את התנגדותו לביצוע הבדיקה. 

בכל אותם מקרים בהם הגבר ממשיך לעמוד בסירובו לביצוע הבדיקה גם לאחר הוצאת צו המורה לו לעשות כן על ידי בית המשפט, חוק בדיקת אבהות מאפשר להטיל על הגבר קנסות כספיים ואף מאסר בפועל. מעבר לכך, סירוב מצידו של הגבר במצבים אלו עשוי להוביל לקביעת אבהות כפי שהיה נהוג בטרם החלת חוק המידע הגנטי. 

חשוב לדעת –  בכל תביעת אהבות, בית המשפט נדרש להכרעה בין שתי זכויות מרכזיות המנוגדות זו לזו, מצד אחד, בית המשפט מתייחס לעקרון טובת הילד במסגרתו קיימת זכות לילד לדעת מיהו אביו, ובאותה נשימה, בית המשפט מתייחס לזכותו של הגבר אשר אינו מעוניין לדעת האם הוא אביו הביולוגי של הילד. ברוב המקרים, ולמעט מקרים בהם קיימים נימוקים מספקים הדוחים את טובת הילד, בית המשפט פוסק לקיומה של בדיקת אבהות לצורך קביעת אבהות.