
חוק הירושה המונהג בישראל מאז שנת 1965, נועד בין היתר להסדיר את אופן חלוקת הירושה בכל אותם מקרים בהם הנפטר לא הותיר אחריו כתב צוואה. במקרים אלו, חוק הירושה קובע כי הירושה תעשה “על פי דין” (כלשון החוק) ולא “על פי צוואה”, כאשר היורשים עשויים להיות בני זוג, קרובי משפחה או המדינה.
על מנת להסדיר את אופן חלוקת “ירושה על פי דין” במקרים בהם הנפטר לא הותיר אחריו צוואה, חוק הירושה מגדיר מספר סוגי יורשים, שכל אחד מהם רשאי לרשת את עזבון המנוח, לרבות:
הגדרת סוגי היורשים מכונה בחוק הירושה “ענפי ירושה”, כאשר כל ענף ירושה מתייחס לסוג אחר של יורשים: צאצאים, הורי הנפטר וצאצאיהם והורי ההורים. בהגדרת החוק, רק סוג אחד של יורשים יכול לרשת על פי דין, כאשר זכויות הירושה עוברות מענף לענף אך ורק במקרה ולא קיימים יורשים בענף מסוים, כלומר, במידה ולמנוח אין צאצאים ובן/בת זוג בחיים, היורשים הבלעדיים יהיו הורי הנפטר וצאצאיהם ובמידה והם אינם קיימים, הירושה תעבור להורי ההורים.
סדר היורשים במקרים של ירושה על פי דין הוא כדלקמן:
כפי שציינו לעיל, בן/בת זוג של המנוח, זכאים לירושה ביחד עם כל בעלי זכות ירושה על פי דין, בין אם מדובר בילדי המנוח, בין אם מדובר בנכדיו, הוריו והורי הוריו. בנוסף, חשוב לציין שאופן חלוקת הירושה על פי דין נעשית באופן שווה בין היורשים על פי מספרם. בנקודה זו נבהיר, כי הזכות לירושה על פי דין ניתנת גם לילדים מנישואין וגם לילדים מחוץ לנישואין, כאשר גם ילד מאומץ רשאי לרשת את אחד או יותר מהוריו המאמצים. כמו כן, חשוב לציין שאין כל חשיבות לכך שהורי הילד אינם נשואים זה לזה, כאשר קרבת הדם היא זו הקובעת במקרים של ירושה על פי דין.
בן/בת הזוג של המנוח, רשאי לרשת את כל המיטלטלין של המנוח, לרבות, רכבים אשר היו שייכים למשק הבית המשותף אותו הם ניהלו כאשר המנוח היה בחיים. כמו כן, בת הזוג של המנוח רשאית לקבל את כתובתה כאשר סכום הכתובה תקוזז מחלקה היחסי בעיזבון במידת הצורך.
במקרים שלא קיימים יורשים מאף ענף (צאצאים, הורים והורי הורים) ובמידה ולמנוח אין בן/בת זוג בחיים היכול לרשת, עזבון המנוח עובר לרשות המדינה והיא תוגדר היורש הבלעדי של המנוח. במקרים אלו, המדינה רשאית לנהל את העזבון של המנוח על פי צרכיה, כאשר חלק מהעיזבון יכול לעבור למכירה פומבית.
חלוקת ירושה על פי דין בין היורשים המיועדים, תעשה לאחר הגשת בקשה לצו ירושה על ידם, כאשר הגשת הבקשה מוגשת לרשם לענייני ירושה ו/או לבית הדין הרבני. בצו הירושה, היורשים נדרשים להצהיר את זהותם ואת חלקם בירושה.
חובות מכל סוג מהווים רכוש שלילי של עיזבון המנוח, ולכן, היורשים על פי דין יהיו מחויבים בתשלום החובות מתוך הרכוש אותו הם ירשו. כמו כן, היורשים רשאים לוותר על זכות הירושה ובתוך כך לא להיות חייבים. במקרים בהם אדם פלוני נותר חייב כסף ו/או רכוש למנוח, הוא יהיה מחויב לפרוע את החוב כלפי היורשים לאחר הינתן צו ירושה על פי דין.
אנו כאן עבורכם:
WhatsApp us