בקשה ליישוב סכסוך
כל מה שצריך וחשוב לדעת על הגשת בקשה ליישוב סכסוך במשפחה בעמוד שלפניכם
יישוב סכסוך במשפחה הוא פועל יוצא של החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע”ה 2014. על פי החוק, קיימת חובה בהגשת בקשה ליישוב סכסוך בטרם הגשת תביעה לבית המשפט לענייני משפחה ו/או בית הדין הרבני, בכל אחד מהמקרים הבאים:
כל עניין הקשור לילד/ה, למעט מקרים בהם קיים הכרח בצו עיכוב יציאה מהארץ בהקשר של ילד חטוף.
בקשה ליישוב סכסוך מאפשרת לכל לבני זוג המעוניינים להתגרש, לעשות זאת תוך הימנעות מוחלטת ממאבק משפטי מתמשך ביניהם, ובתוך כך, לקצר את התהליך, לחסוך לא מעט כסף ואף לשים את טובת ילדיהם המשותפים בראש סדר העדיפויות של תהליך הגירושין.
תחילתו של כל הליך יישוב סכסוך נעשה באמצעות טופס ייעודי אותו יש להגיש לבית המשפט לענייני משפחה ו/או בית הדין הדתי הרלוונטי לזהות המעורבים בסכסוך המשפחתי. הגשת הבקשה עצמה כרוכה בתשלום אגרה, כאשר לאחר קליטת הבקשה, יזומנו הצדדים המעורבים בסכסוך ליחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה ו/או בתי הדין, זאת לצרכי קיומן של ארבע פגישות מהו”ת (מידע, הערכה ותיאום) עם אנשי מקצוע. פגישות אלו נועדו לברר את אופי הסכסוך ולבחון את הסוגיות לגביהן מצויות המחלוקות.
שימו לב – הפגישה הראשונה מבין ארבע פגישות מהו”ת, מחייבות התייצבות של המעורבים בסכסוך ללא אפשרות לייצוג על ידי עורך דין מטעמם. מן הפגישה השנייה ואילך, כל אחד מהצדדים רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין. על מנת לשמור על מלוא האינטרסים של כל אחד מהצדדים, מומלץ לכל אחד מהם להסתייע בשירותיו של עורך דין לענייני משפחה שמצד אחד יפעל לקידום תהליך יישוב הסכסוך ומצד שני יגן בצורה המשפטית הטובה ביותר על האינטרסים המשפטיים של הצד אותו הוא מייצג.
בכדי לאפשר לצדדים המעורבים בסכסוך להגיע לפשרה ובכך לסיים את הסכסוך, חל עיכוב הליכים לאורך כל התקופה בה הצדדים נדרשים לפגישות המהו”ת. עיכוב זה מונע למעשה מהצדדים להגיש תביעה משפטית הקשורה לסיבה בגינה הם נדרשו לתהליך יישוב הסכסוך, כאשר כל תביעה שתוגש במהלך תקופה זו תידחה על הסף. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי הצדדים רשאים לפנות לבתי המשפט לענייני משפחה ו/או לבתי הדין הדתיים (על פי דתם), לצורך הגשת בקשות לסעדים זמניים דחופים בלבד.
חשוב שתדעו: צד להליך יישוב סכסוך אשר לא מגיע לפגישות המהו”ת, לא יהא רשאי להגיש תביעה בעניין הסכסוך המשפחתי גם לאחר תום תקופת עיכוב ההליכים.
מיום הגשת בקשה ליישוב סכסוך על ידי אחד מהצדדים, כל פגישות המהו”ת ביחידת הסיוע, אמורות להתקיים תוך 45 יום, כאשר קיימת אפשרת להארכת התקופה פעם אחת בלבד -15 יום נוספים. בנקודה זו נציין שהתהליך ביחידת הסיוע אינו כרוך בתשלום ושכל אחד מהצדדים המעורבים בסכסוך חייב בהתייצבות מכיוון שההזמנה לפגישות שקולה להזמנה לבית משפט.
בכל אותם מקרים בהם הצדדים הגיעו להסכמות ביניהם במהלך פגישות המהו”ת, הם רשאים לערוך ביניהם הסכם משותף לאישורו של בית המשפט לענייני משפחה ו/או בתי הדין הרלוונטיים על פי דתם, זאת לצד מתן תוקף של פסק דין להסכם המשותף אליו הגיעו הצדדים. במקרים בהם פגישות המהו”ת מסתיימות ללא הסכמה בין הצדדים, עומדת בפניהם האפשרות לפנות להליך גישור פרטי מטעמם ו/או לפנות לערכאה משפטית לצורך ניהול התהליך המשפטי. חשוב לציין שלאחר סיום התהליך ובהתאם לתוצאותיו, הצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך, יהא רשאי לבחור לאיזו ערכאה להגיש את התביעה במידה והוא ייבחר לעשות כך, וזאת תוך 15 יום ממועד סיום תהליך יישוב הסכסוך. במידה והוא לא ייעשה זאת ו/או יגיש רק חלק מהתביעות הרלוונטיות, יהא רשאי הצד השני המעורב בסכסוך לבחור לאיזו ערכאה הוא פונה.
אחת מהסיבות הנפוצות ביותר להגשת בקשה ליישוב סכסוך היא לצרכי ניהול תהליך הגירושין, כאשר מיום כניסות החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה לתוקף במהלך שנת 2017, חל גידול משמעותי במספר תהליכי הגירושין המסתיימים מחוץ לכותלי בית המשפט ו/או בתי הדין הרבני, באמצעות הסכם גירושין משותף המהווה פועל יוצא של פגישות המהו”ת בין הצדדים. אף על פי כן, מומלץ לכל אחד מבני הזוג המעורבים בתהליך ליישוב סכסוכים להסתייע בשירותיו של עורך דין לענייני משפחה עם התמחות מעשית בנושא גירושין, זאת לצורך שמירה מלאה על מלוא האינטרסים המשפטיים שלכם לאורך כל הדרך.
משמורת משותפת חייבת להיות בסופו של דבר החלטה ורצון של שני ההורים, על מנת לקיים את המשמורת באופן כזה שתטיב עם הילדים ותמצה את כלל היתרונות הנלווים למשמורת המשותפת ולזמני השהות השווים של כל אחד מההורים עם ילדיהם. כפועל יוצא מכך, לא תמיד המשמורת המשותפת היא ברירת המחדל הטובה ביותר עבור כלל בני המשפחה, ההורים הגרושים וילדיהם, ולכן, בית המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים חייבים לשקלל את כל ההיבטים בבואם לפסיקה על משמורת משותפת.
בהסדר של משמורת משותפת, מוטלות על ההורים מספר חובות הכוללות בין היתר את החובה להתגורר במרחק סביר זה מזו. מעבר לכך, חשוב לזכור שמדובר בסוג של משמורת המחייבת את שני ההורים לנהל ביניהם סוג של דיאלוג או תקשורת רציפה על מנת להתנהל נכון בתוך המשמורת המשותפת, ולכן, חשוב להתייחס גם לנושא טיב היחסים בין שני ההורים על מנת לבחון האם המשמורת המשותפת מתאימה לכם מלכתחילה.
אנו כאן עבורכם: